אם נתנה לבתהּ כימותרפיה בשביל לייקים בפייסבוק

12 אפר

ילדה בת ארבע מאושפזת במצב קשה בבית החולים בגולד קוסט שבאוסטרליה לאחר שלפי החשד אמהּ ניסתה להרעיל אותה. עד כאן מדובר בסיפור עצוב, אבל לא נדיר לגמרי. אחרי הכל, זו אינה הפעם הראשונה בה אנו שומעים על הורים הלוקים בתסמונת מינכהאוזן הפוגעים בילדיהם על-מנת להשיג תשומת לב. מה שמיוחד בסיפור הזה, הוא המעורבות העצומה של העולם בו אנחנו כולנו חיים – עולם הרשתות החברתיות.

מכתב האישום שהוגש נגד האם, צעירה בת 22 בסך הכל, עולה כי בחודש יוני האחרון היא הלעיטה את בתהּ בתרופות כימותרפיות אותן השיגה באינטרנט. האם נעצרה לאחר חקירה משולבת של המשטרה המקומית, יחד עם יחידה מיוחדת המטפלת בהזנחת ילדים. דובר מטעם המשטרה אמר כי החקירה הייתה זריזה במיוחד, והאם נעצרה שבוע אחד בלבד לאחר שדבר המקרה הגיע לרשויות.

ועכשיו מגיע החלק המעניין: ממסמכי החקירה של האם עולה כי היא פירסמה ברשת פרטים אודות מצבה הבריאותי של הילדה, ואף פתחה דף פייסבוק ייעודי לעניין, ולו 7,000 עוקבים. מלבד עדכונים שוטפים, היא העלתה לדף גם תמונות של הילדה, בין היתר כשהיא שוכבת חסרת תנועה על מיטת בית החולים, עורהּ חבול והיא ללא שיער.

לטענת האם, הילדה התקרחה לאחר שעברה ביופסיית מח עצם, וסבלה מדימום בחלקם העליון של המעייים, דם בשתן, ואובדן משקל מהיר, שהוביל בשנה שעברה להחדרת צינורית הזנה.

יש לציין כי מוקדם יותר בשנה שעברה רופאים שללו מכל וכל מצב של לוקמיה אצל הילדה – אותו בדקו בקפידה לאחר שהאם התלוננה שבתהּ ”מדממת מכל מני מקומות מוזרים“.

אך לאחר כמה חודשים שבה האם עם הילדה לבית החולים, הפעם כשמצבה של הילדה מעורער כפי שניתן לראות בתמונות שפרסמה. מבחינה רפואית אומנם ייתכן כי מדובר בתופעה אמיתית, אך התנהגותה של האם העלתה את חשש הרופאים, שפנו למשטרה.

ואכן, מעדותה של האם עולה כי היא למעשה סיממה את ביתהּ בתרופות כימותרפיות חזקות מאוד, בין היתר על-מנת לצבור אהדה בפייסבוק. אם תרצו, היא הרעילה ילדה בת ארבע בשביל לייקים. מה זה אומר על העולם שלנו?

מודעות פרסומת

צדק חברתי, גרסת הבית הלבן

4 אפר

אצלנו זה לא היה קורה: נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הודיע כי הוא יוותר על 5 אחוזים ממשכורתו. זאת, לאות הזדהות עם עובדי המדינה האמריקנים שנאלצים לצאת לחופשה ללא תשלום בשל הקיצוצים במשק.

לפי הניו יורק טיימס, הראשון שדיווח על ההחלטה, הקיצוץ במשכורתו של הנשיא, שעומדת על 400,000 דולרים בחודש, תקף רטרואקטיבית מחודש מרץ האחרון, אז החלו הקיצוצים, ועד לסוף דצמבר. לדברי מקורות בכירים בממשל האמריקני, אובמה בחר לקצץ דווקא 5 אחוזים ממשכורתו, העומדים על 20,000 דולרים, שכן זהו שיעור הקיצוצים ממשכורותיהם של עובדי המדינה.

דובר הבית הלבן, ג‘יי קרני, הנמצא כעת עם אובמה בביקורו בקליפורניה ובקולורדו, אמר לעיתונאים כי ”הנשיא החליט לשאת בעול אותו נושאים עובדי המדינה המושפעים מהקיצוצים. הוא יעביר חלק משכרו בחזרה לאוצר“.

יש לציין, כמובן, שאומנם מדובר בהחלטה נשיאותית מרשימה עליה אנו יכולים רק לחלום, אבל עדיין יש להסתכל על התמונה המלאה. גם בארצות הברית, סדרי העדיפויות שונים ממה שרוב האמריקנים היו רוצים לראות: כל עובדי המדינה נאלצו להתמודד עם הקיצוצים, מלבד אלו העובדים בסוכנויות הביטחוניות השונות.

מצד שני, נראה כי במערכת הביטחון האמריקנית ישנם גם כמה אנשים הגונים. מזכיר ההגנה, צ‘אק האגל, אמר עוד קודם להכרזת הנשיא כי יחזיר לקופת המדינה חלק ממשכורתו בתגובה לקיצוץ במשכורותיהם של העובדים במשרדים האזרחיים. האגל ישיב לקופת האוצר 10,750 דולרים, השווים לערכם של 14 ימי עבודה.

האם ארה"ב עומדת לאשר נישואים גאים?

27 מרץ

בית המשפט העליון בארצות הברית יתכנס היום ליום דיונים נוסף באחת הסוגיות הבוערות ביותר במדינה (ולא רק בה) – נישואי הומואים ולסביות. שתי סוגיות מרכזיות יועלו על שולחן הדיונים, האחת היא ה-DOMA, או באריכות – Defense of Marriage Act, שם יפה לחוק שלמעשה מונע מבני זוג גאים נשואים כחוק באחת ממדינות ארה“ב לקבל את הזכויות הפדרליות המגיעות להם. השניה היא ”הצעה 8“ הקליפורנית הידועה לשמצה, האוסרת על נישואים גאים. כעת נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלה האם מדובר בחקיקה מקומית הנוגדת את החוקה האמריקנית.

פסיקה בשני המקרים צפויה להתקבל אי-שם בחודש יוני, וסקרי דעת הקהל בארצות הברית בינתיים משתוללים. תמונת המצב היא מרתקת: מצד אחד, מספר הולך וגדל של אמריקנים מביעים תמיכה בנישואים הגאים, ומצד שני החלוקה בין המדינות בולטת במיוחד. נכון להיום 9 מדינות מכירות בנישואים אלה, ל-30 ישנם תיקוני חקיקה האוסרים עליהם, וכל השאר תקועות באמצע, לא לכאן ולא לכאן.

ראשית, הבה נדון ב-DOMA. מדובר בחוק המגדיר נישואים ככאלה היכולים להתרחש רק בין גבר לאישה. המשמעות היא כי רק זוגות הטרוסקסואלים נשואים זכאים להטבות מס פדרליות, כמו גם לקצבאות שארים. זכויות אלו נמנעות מזוגות גאים נשואים, גם אם נישאו כחוק באחת המדינות המתירה נישואים אלה. על החוק עצמו, שחוקק כבר ב-1996, חתם הנשיא דאז, ביל קלינטון, שמאז הספיק לומר לפני כחודש שפני הדברים השתנו וכעת יש לבטלו.

כעת, הבה נעבור להצעה 8, שהצליחה לזעזע את העולם הלהט“בי כאשר עברה דווקא בקליפורניה, מדינתה של בירת הגאווה העולמית – סן פרנסיסקו. נכון לעכשיו נראה כי בית המשפט העליון נוטה לכיוון מתנגדי ההצעה, זאת אומרת תומכי הנישואים. בכל מקרה, מדובר במקרה שהינו סמלי יותר מכל. אם יקבע בית המשפט כי הגבלת הנישואים אינה חוקתית, מדינות רבות לא יוכלו להתנגד לנישואים אלה באופן חוקי.

עם זאת, ל-DOMA ישנה משמעות גדולה בהרבה, בעיקר מכיוון שהיא מעבירה את הכוח להחליט על חוקיות נישואים כאלה או אחרים מהתחום המונציפאלי של כל מדינה ומדינה לתחום הפדרלי של ארה“ב ככלל. שוב, אם יכיר בית המשפט בכך שיש לבטל את החוק, ולאפשר לזוגות גאים שנישאו כחוק באחת המדינות לקבל את כל הזכויות הפרדליות המגיעות להם, משמעות הדבר היא כי ארה“ב כמדינה מכירה בנישואים אלה, ועל המדינות הבודדות יקשה להתנגד לכך לאורך זמן.

ממשל אובמה מודע לבעייתיות שב-DOMA. עד-כדי כך מודע לה, שהוא הודיע כי אין בכוונתו להגן על החוק בבית המשפט, מותיר זאת לעורכי דין הפועלים מטעמה של המפלגה הרפובליקנית, שחבריה אומנם מהווים את הרוב בבית הנבחרים האמריקני, אך לא כולם תומכים בחוק.

החלטה גורפת של בית המשפט בשני המקרים תוביל לכך שלמעשה לא יהיה אזרח אמריקני שלא יוכל להתחתן עם בחיר לבו, אזרחית עם בחירת לבה. המשמעות הגלובלית נרחבת אף היא. מאז רו ווייד, פסק הדין המופתי שאיפשר הפלות, ברור היה כי ארה“ב היא מעין לפיד בכל הנוגע לזכויות אדם. היא לא הראשונה, היא אף פעם לא הראשונה, אבל היא גדולה מספיק כדי שמדינות אחרות יילכו בעקבותיה.

שבוי בסוריה

24 מרץ

כתב NBC, ריצ‘רד אנגל, עבר את הסיוט של כל עיתונאי: הוא נחטף על-ידי מליציות צבאיות התומכות בנשיא סוריה, בשאר אסד, והוחזק בידיהם במשך ימים רבים. הווניטי פייר מביא את סיפורו המרתק, זה הפרק הראשון:

1. בפנים ובחוץ – ה-13 בדצמבר,2012

המפקד חיכה לנו בצד הדרך, בדיוק כפי שהבטיח. קראו לו עבד אל-רזק, והוא היה מגולח ועם עיניים בהירות ששיוו לו מראה אינטליגנטי. הוא עישן סיגריה ולא הסגיר האם התעצבן על כך שאיחרנו בשעה. הלכנו לאיבוד בדרך, אבל לא אמרנו לו את זה.

זו הייתה משימה עבור חדשות NBC, ואני והצוות שלי היינו בצדו הסורי של מעבר הגבול באב אל-חאווה, אחת מנקודות הגישה המרכזיות שבין טורקיה לסוריה.

עבד אל-רזק העמיס את התיקים שלנו על מכוניתו. נערים התרוצצו מסביב, מבקשים לסחוב מזוודות בתמורה לתשלום זעיר. גברים נשאו על גביהם שקים גדולים של דשן. המורדים מערבבים דשן עם סוכר ואורזים אותו במכלי גז על-מנת ליצור פצצות שיכולות לעצור את הטנקים הסורים או את סיורי הממשלה. המורדים כבר עשו שימוש בכל כך הרבה דשן, שקשה למצוא אותו בסוריה עצמה. צריך לייבא אותו מטורקיה, בדומה לכמעט כל דבר אחר. רובים, כסף ומכשירי קשר עושים את דרכם בכיוון אחד מעבר לאזור המבודד של כ-3 הקילומטרים המפרידים בין סוריה לטורקיה, הפצועים והפליטים עושים דרכם בכיוון ההפוך. מעבר הגבול של באב אל-חאווה הוא חבל הטבור של המהפכה.

עבד אל-רזק אמר לנו שאין במכוניתו מספיק מקום עבור כל התיקים שלנו וכולנו. היה עלינו מעט מטען יחסית לכתבי טלוויזיה, אבל עדיין היו לנו מחשבים ובטריות ומצלמות וסלילים ואפודי מגן וערכות רפואיות. היינו ששה, צוות גדול יחסית. אף פעם לא אהבתי לעבוד בצוותים גדולים, אבל זה אמור להיות מסע פשוט. אנחנו נהיה חזרה בטורקיה בעוד כמה שעות.

שכרנו מיני-ואן כדי שיהיה יותר מקום. הרבה נהגים פרילנסים מסתובבים בבאב אל-חאווה, מחפשים עבודה. עבד אל-רזק התווכח על המחיר עם נהג בשם טאהר. חילקנו את הצוות והציוד בין המיני-ואן של טאהר והמכונית של עבד אל-רזק ויצאנו לדרך. עבד אל-רזק רצה להראות לנו את הפרס שלו: ארבעה לוחמים איראנים ושני לוחמים לבנונים שאנשים לכדו. הוא אמר שהם מהווים הוכחה לכך שקבוצות לבנוניות והממשלה האיראנית תומכות באופן ישיר בנשיא בשאר אל-אסד ובפלוגות המוות שלו. לטענת המורדים, איראן היא זו המאמנת את המליציות הקטלניות וחסרות הרחמים ביותר של אסד, השביחה – אנשי הצללים. מדובר באנשים קשוחים שמבצעים את העבודה המלוכלכת – חטיפה, הרג, ועינויים. לפני המלחמה השביחה היו אחראים להובלת סמים ונשים אל בכירי המשטר. כעת הם נחשבים למגיניו של אסד. ברגע שחמושים פולשים לכפרים שבידי המורדים, טובחים במשפחות ושורפים את בתיהן, המורדים מאשימים את השביחה. ראיתי את הסרטונים שלהם ברשת: חסידי השביחה עורפים את ראשיהם של המורדים באמצעות מסור ופושטים את עורם בעודם בחיים באמצעות חוטי טלפון.

עבד אל-רזק נהג במכוניתו. לצדו ישב גבר צעיר, שברירי מעט ועדין, למען ביטחונו אקרא לו מוסטפה. מוסטפה היה ה“מקשר“ שלנו. העבודה שלו הייתה לחבר בין עיתונאים מערביים לבין מפקדי המורדים בסוריה. הוא למד משפטים באוניברסיטת חלב, אשתו רופאה. הוא היה פעיל, לא מורד. דודו הוא הקצין שערק מצבא אסד והפך להיות אחד ממפקדי המורדים. מוסטפה היה הקשר שלנו לעבד אל-רזק.

ישבתי מאחורי מוסטפה וליד חברי משכבר הימים, עזיז עקייאבאס. עזיז, בן 57, חתיך ומכסיף. הוא אוהב נשים, והן מחזירות לו אהבה. עזיז, טורקי מאיסטנבול, קשור בנישואין לסולטן העותמאני האחרון. עזיז הוא אחד הגברים המקושרים ביותר בטורקיה – מסוג האנשים שבסלולרי שלהם תמצאו את הטלפון של ראש הממשלה ושל שרי הקבינט, של כל תחנת מוניות וכל חנות משקאות. עזיז עבד כעיתונאי במשך 35 השנים האחרונות, וסיקר קונפליקטים רבים מסביב לעולם, כולל כמעט כל מקום בו שמות הקבוצות הלוחמות נגמרים בסיומת ”איסטה“. הוא רצה לפגוש את עבד אל-רזק ותהה האם למורדים אכן יש שבויים מאיראן ומלבנון.

חברי הקבוצה האחרים היו ראזי באלקיז, המפיק שלנו; ג‘ון קויסטרה, הצלם; איאן רייברס, הטכנאי; וגבר צעיר עם מדים ירוקים של צבא המורדים, חמוש ברובה. זה היה שומר ראשו של עבד אל-רזק.

נסענו על הדרך הראשית מבאב אל-חאווה לעבר העיירה תפתאנאז. השבויים האיראניים והלבנוניים היו מוחזקים אי-שם באזור הזה.

עברנו ליד עצי זיתים שצמחו בצדי הדרכים. זה נראה כמו צפון איטליה, אבל היה קר, אז סגרנו את החלונות.

לאחר כעשר דקות עזיז מירפק אותי והצביע אל צדי הדרך.

”אתה רואה את החרא הזה“? הוא שאל.

לכתבה המלאה (באנלית), ליחצו כאן.

בזמן שקידשתם, 15-16.3.2013

17 מרץ

צרור מחדשות השבת האחרונה

——————————

צרות על הכס

בוותיקן רק בחרו אפיפיור חדש, וכבר הם נאלצים להתמודד עם הטענות לפיהן הוא היה מעורב במעשים מלוכלכים במיוחד במהלך שלטון הגנרלים בארגנטינה, או לפחות לא אמר דבר נגד הפרות זכויות האדם הבוטות של אותה התקופה.

דובר הוותיקן, טום רוסיקה, אמר כי אף פעם לא היו אישומים כאלה נגד האפיפיור, וכי מדובר ב“אלמנטים מהשמאל הקיצוני, האנטי-דתי, המנסה לתקוף את הכנסייה“.

מבקרי האפיפיור החדש טוענים כי הוא לא עשה דבר על-מנת למנוע את חטיפתם ומעצרם של שני כמרים ישועים, חברי המסדר בראשו עמד, בשנת 1976. יש לציין כי השופטים שחקרו את פרשת מעצרם של השניים – שעונו ושוחררו לאחר חמישה חודשים – תחקר את האפיפיור, אז הקרדינל, כבר בשנת 2010, ובחרו לא להאשימו.

טענה אחרת היא כי הוא סירב לאתר תינוק שנותח מתוך בטנה של אישה הרה שנרצחה ונמסר לאימוץ. בחקירתו ב-2010 הוא טען בתגובה כי כלל לא ידע על פרשת חטיפת התינוקות, עד לאחר תום ימי החונטה.

עוד אונס קבוצתי בהודו

תיירת שווצרית נפלה קורבן לאונס קבוצתי במדינת מאדהיה פראדש שבמרכז הודו. לפי הדיווחים, האישה היתה בעיצומו של טיול אופניים עם בעלה, כאשר הותקפה על-ידי קבוצה בת כעשרה גברים. התוקפים כפתו את הבעל, ואחזו בו, בעודם אונסים את אשתו בזה אחר זה.

כ-20 בני אדם נעצרו עד כה בחשד למעורבות באונס. הקורבן, בת 39, אושפזה בבית החולים בגוואליאור. היא בהכרה מלאה, ושוחחה עם נציגי הרשויות.

עוד דווח כי התוקפים גנבו לאחר מכן את מחשבם הנייד של בני הזוג, ואת כספם, בסך 10,000 רופי.

אצל השכנה מצפון

ממשלת סוריה הזהירה כי לא תהסס לתקוף בשטחי לבנון על-מנת לפגוע במורדים המסתתרים שם. זאת, עם צבא לבנון לא יפעל נגדם בעצמו.

ואצל זו שמדרום

האחים המוסלמים במצרים הזהירו כי קבלת הצהרת זכויות האישה של האו“ם עשויה להרוס את החברה, מפני שהיא תאפשר לנשים לנסוע, לעבוד ועוד, מבלי אישורו של הבעל, דבר שעלול להוביל לשליטה שלה בהוצאות המשפחה.

עוד טוענים האחים המוסלמים כי ההצהרה ”מעניקה לנשים את הזכות המלאה להתלונן נגד בעליהן, ולהאשים אותם באונס או בתקיפה מינית, ולגרום לרשויות להתייחס לבעלים כפי שמתייחסים לזר המבצע מעשים אלה“. בנוסף, הם יוצאים נגד העובדה שההצהרה תעניק לנשים חופש מיני, תהפוך את ההפלות לחוקיות, תספק לנערות אמצעי מניעה, תאפשר לנשים שוויון בנישואין, ותאלץ את הבעל לחלוק במשימות הביתיות, דוגמת הטיפול בילדים.

לא בלי בני

זוג לסביות מהולנד המהוות משפחה אומנת לילד בן תשע ממוצא תורכי ירדו למסתור. זאת, בעקבות הסערה שהתחוללה בטורקיה לאחר שנודע כי הילד המוסלמי גדל במשפחה חד-מינית. השתיים מהוות משפחה לילד מאז שהיה בן חמישה חודשים, אך אמו הביולוגית מנסה מזה זמן מה להשיבו אליה.

היא ובעלה עזבו את הולנד עם שני ילדיהם האחרים ושבו לטורקיה, על-מנת שזוג הלסביות לא יאמצו גם את ילדיהם האחרים. לא ידוע מדוע הילדים הוצאו מחזקת ההורים הביולוגיים מלכתחילה, אך בדיווחים צויין כי לאחר שלקחו את ילדיהם האחרים לטורקיה הואשמו ההורים בחטיפה.

ראש ממשלת טורקיה, רצ‘פ טאיפ ארדואן, צפוי לבקר בהולנד השובע, וככל הנראה יעלה את הנושא. ועדה פרלמנטרית בטורקיה עצמה בוחנת כעת את סוגיית אימוץ ילדים טורקיים בידי זוגות חד-מיניים או נוצרים, בטענה כי הילדים יורחקו כך ממורשתם התרבותית.

בזמן שקידשתם: 8-9.3.2013

9 מרץ

בעוד העם היושב בציון (אני לפחות), נח בשבת, העולם ממשיך להשתולל. ריכזתי עבורכם את הכותרות העיקריות מסוף השבוע האחרון.

אוהורו קניאתה, בנו של מייסד קניה, ומואשם בפשעים נגד האנושות בזכות עצמו, זכה בבחירות לנשיאות שנערכו במדינה בשבוע שעבר. עם זאת, מנהיגי האופוזיציה במדינה כבר הבהירו כי טוהר הבחירות לא נשמר, וכי בכוונתם לערער על התוצאות. לא מדובר בטענה מגוחכת, אם ניקח בחשבון שתי עובדות:
א – קניאתה ניצח ברוב זעום של 0.07 מהקולות (8,000 מצביעים בלבד).
ב – האישום התלוי נגדו בבית הדין הבינלאומי בהאג קשור לפלוגות מוות ולפעולתן במהלך הבחירות הקודמות.
משפטו של קניאתה צפוי להפתח בחודש יולי הקרוב. הוא, מצדו, טוען כי הוא חף מפשע וכי הוא ישתף פעולה עם בית המשפט. זאת, על-אף שבנאום ההכתרה שלו קרא למדינות העולם "לכבד את ריבונותה של קניה", ולמעשה לסגת מהאישומים.
כעת מעניין לראות מה תעשה בנידון ארצות הברית, שקניה היא אחת מבעלות בריתה המרכזיות באפריקה.

בית המשפט במצרים גזר עונשי מוות על 21 אוהדי כדורגל שהיו מעורבים במהומות שהובילו בשנה שעברה למותם של יותר מ-70 בני אדם. במהומה המדוברת היו מעורבים אוהדים מפורט סעיד ומקהיר. הבעיה היא כי בעקבות החלטת בית המשפט, פרצו מהומות בשתי הערים: בניינים בקהיר הועלו באש, והאוהדים הזועמים חסמו את תנועת המסחר בתעלת סואץ. אבל המשמעות האמיתית פי היא לא האם האוהדים שהורשעו קיבלו עונש מוגזם (כפי שיטענו אנשי פורט סעיד), או שמא היה להרשיע עוד 28 נאשמים נוספים (כפי שיטענו אנשי קהיר), היא גם לא קשורה לכדורגל. מדובר בעוד ראיה לכשלונו של נשיא מצרים, מורסי, שלא מצליח למצב את מעמדה של מערכת המשפט ולשלוט בסערת הרוחות שנוטה לפרוץ במדינתו על בסיס יומי.

המורדים הסורים שיחררו את 21 חיילי האו"ם שנשבו על-ידם בשבוע שעבר, והעבירו אותם לירדן. ממשלת ירדן אישרה כי החיילים נמצאים בתחומה, אך הבהירה כי היא לא לקחה חלק במשא ומתן שהוביל לשחרורם. החיילים, פיליפינים במוצאם, נחטפו על-ידי המורדים סמוך לרמת הגולן. המורדים עצמם הסבירו כי חטפו אותם על-מנת להגן עליהם מאש הצבא הסורי במקום. זאת, לאחר שטענתם המקורית הייתה שהחיילים הפיליפינים ניסו דווקא להגן על כוחות הצבא, שירו במורדים ללא הרף. למרבה המזל, איש מחיילי האו"ם לא נפגע.

ממשלות סודן ודרום סודן חתמו על הסכם ליצירת אזור מפורז, שזכה לשבחים רבים, הן באו"ם והן במחלקת המדינה האמריקנית. הברכות הרבות לא קשורות לצערי לענייני זכויות אדם או פליטים, הן קשורות דווקא לכך שעצם הקמת האזור המפורז תוביל ככל הנראה לחידוש ייצוא הנפט מהמדינה.

פספסתי משהו חשוב? מוזמנים להוסיף בתגובות או לצייץ.

אוקראינה: הודח חבר פרלמנט שסייע משפטית לטימושנקו

7 מרץ

בית המשפט המנהלי באוקראינה החליט לסלק מתפקידו את חבר הפרלמנט סרגיי (Serhiy) ולאסנקו. זה נראה דבר של מה בכך, וכי מה משנה חבר פרלמנט כזה או אחר? אבל ולאסנקו משנה מאוד – הוא עורך דין מוביל בצוות ההגנה של יוליה טימושנקו, ראש הממשלה לשעבר, המרצה כעת עונש מאסר.

טימושנקו נשלחה לכלא באוקטובר 2011, כשבראש המדינה עמד יריבה המובהק, ויקטור ינוקוביץ‘, הנשיא הנוכחי. היא הורשעה בניצול לרעה של קשריה על-מנת לרכוש גז מרוסיה.

על-אף שהורשעה ומרצה את עונשה, שלטונות אוקראינה ממשיכים לרדוף אחר טימושנקו, וכעת עומד תלוי נגדה כתב אישום בסיוע להתנקשות באחד מחברי הפרלמנט בשנת 1996. טימושנקו כמובן הכחישה את כל האישומים נגדה, ואף פנתה בנושא לבית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי.

כעת, במערב מודאגים כי סילוקו של ולאסנקו מהפרלמנט הוא אקט פוליטי גרידא, שנועד לאיים על הפרקליט. זהו אינו חשש מופרך, אם לוקחים בחשבון את העובדה שיושב ראש הפרלמנט ולדימיר ריבק, חבר במפלגתו של ינוקוביץ‘, היה זה שביקש את הדחתו של ולאסנקו. זאת, בטענה כי הוא משלב באופן לא חוקי בין כהונתו בפרלמנט לעיסוקו בעריכת דין. ולאנסקו טען בתגובה כי הוא מייצג את טימושנקו ללא תשלום, וכי מלבדה אין לו לקוחות אחרים.

מלבד ההשלכה הפוליטית המיידית שבהרחקת אחד מתומכיה של טימושנקו מהפרלמנט, ישנה להרחקתו של ולאנסקו השלכה נוספת: כעת, כשהוא אינו חבר בפרלמנט, אין לו חסינות, וניתן להעמידו לדין. לא מופרך להעריך כי שלטונות אוקראינה יעשו ככל שביכולתם על-מנת להשימו מאחורי סורג ובריח, ובכך למנוע את פעילותו לטובת טימושנקו.

סילוקו של ולאנסקו התבצע שבועיים בלבד לאחר ועידה בין נציגי אוקראינה לנציגי האיחוד האירופי, בה הובהר לקייב כי עליה לתת את הדעת לנושא השפיטה הסלקטיבית, אם ברצונה להבטיח את קשריה הפוליטיים עם האיחוד, כמו גם את קשרי המסחר החופשי עמו.